11:57 amסגור לתגובות על למה בזן נשארת במקום שהעולם כבר נטש?admin
מיליוני תושבים ברחבי העולם חיים בצל ארובות של תחנות כוח ובתי זיקוק. אך בעוד מדינות מפותחות יוצרות מדיניות הרחקה נוקשה של מתקנים מסוכנים מאזורי מגורים, ישראל ממשיכה לסחוב תורשת תכנון מיושנת שמסכנת את בריאות הציבור ואת ביטחונו.
המדיניות העולמית: הרחקה כעיקרון יסוד
באירופה ובארצות הברית, רשויות הרגולציה קבעו כללים ברורים בנוגע למיקום מתקני אנרגיה ותעשייה מזהמת. הנציבות האירופית לאיכות סביבה מחייבת ריחוק משמעותי בין מתקנים תעשייתיים לאזורי מגורים צפופים, כחלק מתוכנית אפס זיהום של האיחוד האירופי. בארצות הברית, רשות הרגולציה הגרעינית קובעת מרחקי מינימום של עשרות קילומטרים מאוכלוסייה של למעלה מ-25,000 תושבים.
הסיכונים הבריאותיים שישראל מתעלמת מהם
מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על תמונה מדאיגה ביותר. לפי נתוני משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, זיהום אוויר גורם לכ-5,500 מקרי מוות מוקדם בשנה במדינה. באזור חיפה, מחקרים אקדמיים הראו שיעורי תחלואה גבוהים במחלות ריאה ואסתמה בקרב ילדים, עם שיעורים גבוהים פי שמונה מהממוצע הארצי. מחקר נוסף מצא סיכון מוגבר של 7% עד 16% לסוגי סרטן שונים, כולל סרטן השד, לוקמיה וסרטן בלוטת התריס, אצל תושבים שנחשפו לזיהום תעשייתי בגיל צעיר. העלות הכלכלית השנתית של פגיעות הבריאות מזיהום אוויר בישראל מוערכת בכ-38 מיליארד שקל.
בזן – סמל לכישלון התכנון הישראלי
מתחם בזן במפרץ חיפה הוא דוגמה מובהקת לפער בין המדיניות העולמית לנעשה בישראל. בית הזיקוק, שהוקם בשנות החמישים כשהאזור היה שומם יחסית, ממשיך לפעול כיום כשמאות אלפי תושבים חיים בסמוך אליו. על פי נתוני מרשם הפליטות לסביבה, בזן נמצאת בין המפעלים המזהמים ביותר בישראל, עם עלות חיצונית של מאות מיליוני שקלים בשנה. המתקפות האיראניות האחרונות חשפו את הסיכון הביטחוני הכפול: פגיעה ישירה במתקני בזן גרמה למות שלושה עובדים, ועבודות השיקום שבאו אחריה הובילו לפליטת ערכי בנזן – חומר מסרטן מוכר – גבוהים פי מאה מהערכים הנמדדים בשגרה.
הפער שמסכן חיים
בעוד מדינות אירופה מקדמות תוכניות להרחקת מתקנים מזהמים מאזורי מגורים ומעבר לאנרגיה נקייה, ישראל דווקא שוקלת להקים תחנת כוח חדשה במתחם בזן. זאת למרות החלטת ממשלה קודמת לפנות את התעשייה המזהמת מהאזור עד סוף העשור. מומחי בריאות הציבור מזהירים כי הפסקת פעילות בזן אינה מותרות סביבתית, אלא הכרח בריאותי דחוף.